מזונות אישה
החוק ומקורו
עפ"י סעיף 2 (א) לחוק המזונות, אדם חייב במזונות בן זוג בהתאם לדין האישי החל עליו. במידה ומדובר בבני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל, תהא האישה זכאית למזונות מבעלה, מתוקף הדין העברי.
עפ"י הדין העברי מחובתו של הגבר, כל עוד בני הזוג נשואים והאישה לא איבדה את זכותה למזונות,לדאוג למזונותיה של האישה.
במקרים בהם אין הבעל ממלא את חובתו לזון את אשתו, זכאית האישה לפנות לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה על מנת לתבוע את זכותה לקבלת מזונות אישה.
מה כולל סכום מזונות אישה
חיוב הגבר במזונות אשתו אינו משתרע רק על גבי "צרכים הכרחיים" של האישה אלא כולל בתוכו את כל צרכיה הריאליים לרבות: הוצאות רכב, מדור, ביגוד והנעלה, מזון, קוסמטיקה, בידור ופנאי, הוצאות רכב, לימודים, חוגים וכיו"ב.
אם הבעל הפסיק לעבוד בכדי להתחמק מתשלום מזונות לאישה
בכדי למנוע ממצב בו בעל חדל לעבוד או הפחית את שעות עבודתו כטקטיקה להפחתת מזונות בשל הליך הגירושין, ביהמ"ש או בית הדין הרבני בוחן את הכנסתו של הבעל בשנה שקדמה להגשת התביעה לתשלום מזונות אישה וכן את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
אם האישה הפסיקה לעבוד או צמצמה את היקף עבודתה כטקטיקה לקבלת מזונות אישה מוגדלים בעת הגירושין?
בית המשפט או בית הדין בבואו לקבוע מזונות אישה מבצע הבדלה בין אישה שעבדה במרבית חיי הנישואין והפסיקה לעבוד או צמצמה את היקף עבודתה כטקטיקה בהליכי הגירושין לבין אישה אשר מעולם לא עבדה ולפיכך כושר השתכרותה נמוך.
נשים נוהגות להפסיק את עבודתן בסמוך להליכי הגירושין כאמצעי להפעלת לחץ על הבעל. על מנת למנוע מצב זה, בית המשפט דורש הגשת 12 תלושי שכר לפחות, ומתחשב בהשכלתה של האישה ופוטנציאל השתכרותה.
האם לאישה עובדת מגיעים מזונות אישה?
אישה שעובדת ומשכורתה והכנסתה מספיקים לה לכיסוי כל צרכיה – אינה זכאית לתשלום מזונות אישה מבעלה- יהיו "מעשה ידיה תחת מזונותיה".
אולם במקרים בהם משכורתה של האישה אינה מספיקה לה לכיסוי צרכיה ולשמירת רמת החיים לה הורגלה טרם מועד הקרע, יחויב הבעל בתשלום השלמת מזונות אישה.
ודוק: הכנסה לעניין זה תחשב גם הכנסה שיש לאישה ממקורות אחרים כגון: דמי שכירות, קצבת נכות, דמי אבטלה וכדומה.
לדוגמא: אם האישה זכאית למזונות אישה בגובה 3,000 ₪ והכנסתה מעבודה הינה 2,000 ₪- יהא חייב הגבר לשלם לה מזונות בסך 1,000 ₪. אולם אם הכנסתה הינה 3,000 ₪ או יותר- הבעל יהא פטור ממזונות אישה.
האם הבעל יכול להכריח את אשתו לצאת לעבוד?
ובכן, עפ"י ההלכה ובפסיקות של בתי הדין הרבניים, אינו זכאי לדרוש מאשתו לצאת לעבוד, וזאת אף אם נהגה לעבוד בעבר והפסיקה את עבודתה מכל סיבה שהיא. אך הבעל כן זכאי, כאשר האישה עובדת, לדרוש קיזוז כאמור לעיל.
אמנם אם מדובר באישה שעבדה והפסיקה לעבוד במסגרת מאבק גירושין בצורה אשר משקפת חוסר תום לב משווע וזדון- תיתכן סטייה מן ההלכה שאין כופין אותה לצאת לעבוד.
גובה סכום מזונות אישה
בהתבסס על הכלל הידוע 'עולה עימו ואינה יורדת'- אישה זכאית לקבלת מזונות אישה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה האישה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג.
האשה רשאית לאותה רמת מחיה שהבעל מאפשר לעצמו, ולא פחות מזה! מאחר והאשה "עולה עמו" היא רשאית לקבל את מזונותיה "לפי עושרו ולפי כבודו".
גובה סכום מזונות אישה יקבע בהתחשב בצרכי האישה, רמת החיים אליה הורגלה עם בעלה, הכנסת הבעל מעבודה ומרכוש, פוטנציאל ההשתכרות של הבעל והכנסת האישה מעבודתה.
אימתי נשללת זכות האישה לקבלת מזונות אישה?
להלן המקרים בהם נשללת זכותה של אישה נשואה לקבלת מזונות אישה:
1. אישה אשר שבגדה בבעלה
2. אישה מורדת מחיי אישות- אזי מסרבת לקיום יחסי מין ללא סיבה מוצדקת. סיבה מוצדקת לסירובה תחשב ריח רע מהגבר, אימפוטנציה, מחלה וכיוצ"ב.
3. אישה אשר עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת- אם האישה מציגה סיבה לעזיבת הבית- מספיק שהסיבה תהא קלה כנוצה בכדי שהאישה לא תאבד את זכותה לקבלת מזונות אישה.
4. אישה מורדת ממלאכה
5. אישה שמסרבת להתגרש חרף פס"ד לגירושין
אם בני הזוג "פרודים" ואינם חיים יחד?
במקרים בהם הבעל הוא זה שעזב את הבעל ללא סיבה מוצדקת- האישה אינה מאבדת את זכותה לקבלת מזונות אישה רק לאור העובדה שהיא אינה חיה עם בעלה.
אם האישה היא זו אשר עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת- האישה תפסיד את זכותה למזונות אישה.
עד מתי יחויב הבעל לשלם מזונות אישה?
על פי רוב הבעל מחויב להמשיך ולשלם מזונות אישה עד לביצוע הגט בפועל או עד למתן פסק דין לגירושין ע"י בית הדין הרבני- אשר מחייב את האישה להתגרש מהבעל והיא מסרבת לעשות כן.