מזונות ילדים בעידן המודרני

 

החוק:

חובתו של אב במזונות ילדיו מעוגנת בהוראות סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 (להלן "חוק המזונות"), אשר קובע כדלקמן: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין החל עליו".

מזונות ילדים בעידן הנוכחי

ביולי 2017 נפל דבר בישראל וביהמ"ש העליון החיל שיוויון בכל הנוגע למזונות ילדים במשמורת משותפת כאשר הכנסות ההורים דומות .(ראו:בע"מ 919/15). שורה של פסקי דין שניתנו לאחר מכן,  מרחיבים את הקביעה

מי מההורים ישלם מזונות

ההלכה לפיה רק האב חייב במזונות הילדים שמעל גיל 6, במנותק מחלוקת זמני השהות ומיכולתה הכלכלית של האם, אינה קיימת עוד. החיוב במזונות ילדים מעל גיל 6 יוטל מעתה בהתחשב ביכולתם הכלכלית של שני ההורים ועל רקע חלקות זמני השהות

 

מה כוללים דמי המזונות

הוצאות תלויות שהות קרי הוצאות שמוציא כל הורה בעת שהקטינים שוהים עימו

הוצאות שאינן תלויות שהות  – ביגוד, תספורת, ספרי לימוד, טיפול רפואי לא צפוי ועוד. מדובר בהוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת

הוצאות מדור –  קרי שכר דירה/משכנתא והוצאות אחזקת מדור

הוצאות חריגות – הוצאות חינוך כגון גן, צהרון, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנות וכן הוצאות רפואיות כגון טיפולי שיניים, אבחונים, תרופות כרוניות, רופאים פרטיים וכו׳

 

מהם הפרמטים לפיהם נקבעים מזונות ילדים

א.          הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים

ב.           היכולות הכלכליות של הצדדים (קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים לרבות שכר עבו

              ג.            קביעת יחסיות ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה

ד.           חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס היכולת הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם

 

כיצד נקבעת הכנסת ההורים לצורך חישוב המזונות

"ההכנסה הפנויה" הרלוונטית לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית של ההורה מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות

 

לידי מי ישולמו המזונות

התפיסה המסורתית לפיה דמי המזונות ישולמו מהאב לאם, עברה מהעולם. מעתה ישולמו מזונות ילדים מעל גיל 6 לידי ההורה שיוגדר כהורה מרכז

קביעת ההורה המרכז אינה קשורה למין ההורה אלא לדרך התנהלות המשפחה עד כה. אותו הורה ישמש כמנגנון ביצוע לתשלום הוצאות הילדים

 

תרגיל להפחתת/הגדלת גובה מזונות ילדים

רבות הפעמים בהם אבות בסמוך למועד הגירושים נוהגים לעבוד פחות או להעלים הכנסות וזאת על מנת להציג חוסר יכולת כלכלית בכדי לקבל סכום מזונות מינימלי.  

 

כמו כן ישנם גם נשים אשר בסמוך למועד הגירושים נוהגות לעבוד פחות או אם בכלל על מנת לקבל מזונו מוגדלים בביהמ"ש.

 

המדובר בתרגיל מוכר אשר עליו נתן דעתו ביהמ"ש כבר לפני שנים רבות:

 

"כאשר פורץ ריב בין הבעל לאשה יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו כדי לפגוע באמצעים שיעמדו לרשות האישה, לשם כך הוא מחליף מקום עבודתו או שהוא סוגר עסקו או שמצמצם את שעות עבודתו.  לכן כל אימת שטוען בעל כי בפרוץ הריב או בסמוך לו חלו שינויים במקורות או בדרכי פרנסתו חייב בית המשפט לבדוק אם נהג הבעל בתום לב ולצורך העניין או שמא אין זו אלא תחבולה לצורך המשפט". (כב' השופט חיים פורת בבר"ע 49/96 תל אביב שאול כהן נ. אנט כהן).

 

ביהמ"ש קבע כי יש להתייחס בחשדנות למי שאינו משתכר ו/או כושר השתכרותו יורד, במהלך ניהול הליכי גירושין ולבחון את הנסיבות (הלכת אביאני ע"א 197/82).

 

אב שהחליט להתפטר מעבודתו על מנת לא לשלם מזונות ילדים מסתכן בכך שבית המשפט יקבע את יכולתו לשלם מזונות ילדים בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות' שלו וכמו כן על סמך רכושו.

 

מזונות ילדים מעבר לגיל 18

חוכיום נוהג לפסוק מוזנות ילדים גם מעבר לגיל 18- עד לסיום שירות צבאי חובה. חובה זו נובעת מן החזקה כי ילד בזמן שירותו הצבאי "נצרך הוא".

סכום מזונות ילדים אשר נפסק בתקופת הצבא הינו בדר"כ שליש מהסכום אשר היה משולם למזונות הילד טרם הגיעו לגיל 18.

 

  • Facebook App Icon
  • Twitter App Icon
  • Google+ App Icon

הארבעה 28 תל אביב

מגדלי הארבעה - מגדל צפוני

טל: 0765384246

פקס: 0765100073

diklakram@gmail.com