חלוקת הרכוש בגירושין

 

הלכת שיתוף הנכסים- זוגות שנישאו לפני שנת 1974

הלכת השיתוף הינה פרי חקיקה שיפוטית אשר קיימת הייתה טרם נחקק חוק יחסי ממון. הלכה זו מעניקה לכל אחד מבני הזוג זכות שווה ברכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין.

 

הלכת שיתוף הנכסים חלה על בני הזוג מכוח היותם נשואים- משמע, עצם היותם "שותפים לחיים" גורמת לחזקה לפיה הסכימו בני הזוג להיות שותפים שווים ברכוש אותו הם יצברו במהלך חיי הנישואין.

 

הלכת שיתוף הנכסים חלה על זוגות שנישאו לפני 1974- קרי טרם חקיקת חוק יחסי ממון.

 

הסדר איזון המשאבים- זוגות שנישאו לאחר שנת 1974

מאז חוקק חוק יחסי ממון, על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974 ולא ערכו בניהם  הסכם ממון, חל הסדר איזון משאבים שבחוק.

 

מתי מתגבשת הזכות לחלוקת הרכוש- איזון משאבים

הסדר איזון המשאבים, בשונה מהלכת השיתוף, מקנה זכות למחצית מהרכוש, רק בעת פקיעת הנישואין. קרי מדובר בהלכת שיתוף אשר נידחת למועד מאוחר יותר (פקיעת הנישואין), כאשר במהלך חיי הנישואין אין למי מבני הזוג הזכות לתבוע מחצית מרכושו של האחר.

 

הסכם ממון- בשביל מה?

חזקה היא כי כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין והתנהגותם מצביעה על מאמץ משותף, הרכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין הינו בבעלות משותפת. הסכם ממון בא להגביל או לבטל כליל חזקה זאת.

 

האם צד שלא עבד רוכש זכויות בנכסים שנצברו באופן שווה?

הסדר איזון המשאבים מושתת על עיקרון השוויון בין המינים ועל ההנחה כי גם אם אחד מבני הזוג אינו יוצא לעבוד אלא מנהל את משק הבית, תרומתו לרווחת המשפחה שווה לבן הזוג השני אשר יצא לעבוד מחוץ לבית.

 

עם זאת על מנת שתקום חזקת השיתוף, יש צורך בניהול "קופה משותפת" ובקיום מאמץ משותף של בני הזוג, כל אחד בדרכו, מכוחם התאפשרה צבירת הרכוש ודוק: אין גובה המאמץ שהשקיע כל אחד מבני הזוג גורם שיש בידו להשפיע.

 

רכוש אשר רשום על אחד מבני הזוג בלבד

אם רכוש מסוים אשר נצבר במהלך חיי הנישואין נרשם על אחד מבני הזוג בלבד, אין בכוחו של הרישום הפורמאלי כדי לשלול את זכותו של בן הזוג שמנגד ברכוש זה.

 

ומה בנוגע לזוגות אשר העבירו את רוב חיי הנישואין בטלטלות?

בעבר, על מנת שתקום חזקת שיתוף, נדרש היה כי בני הזוג ינהלו חיי נישואין על מי מנוחות. כיום דרישה זו איננה קיימת עוד ועל כן חזקת השיתוף חלה גם על זוגות שחיי נישואיהם עבורו בטלטלות וויכוחים. כיום מספיק בכך שבני הזוג ניהלו יחד חיי משפחה תקינים ללא פירוד או קרע ממושך. יתרה מזאת, במקרים מסוימים גם אם בני הזוג נפרדו ולא חיו יחד תחת קורת גג אחת, תמשיך לחול כוונת השיתוף.

 

שיתוף בחובות כספיים

לצד הזכות למחצית מהרכוש והזכויות, קיימת החובה להשתתף גם בחובות אשר נצברו במהלך חיי הנישואין. החובה להשתתף בתשלום החובות קיימת כאשר מדובר בחובות אשר נצברו בדרך הרגילה ע"י מי מבני הזוג. קרי, השיתוף בחובות אינו חל ביחס לחובות שהם בעלי אופי אישי מובהק או שהוצאו תוך הפרת חובת האמון ואשר מעצם טיבם לא יהא צודק והוגן לחייב את בן הזוג השני לשאת בהם.

 

כך לדוגמא אין לחייב בן זוג להשתתף בחוב אשר נוצר כתוצאה מפעילה חריגה של בן הזוג כאשר פעילות זו לא נועדה לשרת את המשפחה.

בית המשפט יבחן את טיבו של כל חוב טרם יחייב את בן הזוג שמנגד בתשלום חוב זה כאשר הנטל להוכחה כי לבן הזוג אין חובה להשתתף בתשלום החוב חלה על הטוען לפטור.

 

האם גם בית הדין הרבני מחויב לכללים שלעיל?

הלכת שיתוף הנכסים הינה יציר הפסיקה ומשכך אינה חלה בדין היהודי הדתי. אף על פי כן, בית הדין הרבני מחויב, בעת שהוא דן בענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, להכריע עפ"י הלכת שיתוף הנכסים והכללים אשר צוינו לעיל.  

  • Facebook App Icon
  • Twitter App Icon
  • Google+ App Icon

הארבעה 28 תל אביב

מגדלי הארבעה - מגדל צפוני

טל: 0765384246

פקס: 0765100073

diklakram@gmail.com