תביעה לשלום בית הינה תביעה קצרה ועניינית, בה מגולל מי מבני הזוג פרטים אודות המשבר שפקד את חיי הנישואין ומבקש מביה"ד לסייע ולגשר על הפערים. לרוב תתווסף לתביעה בקשה להפנות את הצדדים לייעוץ זוגי, תוך הבעת תקווה שיהא בכך לסייע לשלום הבית.
ברור לכל כי אי אפשר לכפות על אדם לחיות ולהסתדר עם אשתו בשלום-בית ובכל זאת, בתי הדין מוצפים בתביעות לשלום-בית. לעיתים אכן מדובר ברצון כנה לשיקום חיי הזוגיות, אולם לא אחת, מסתתרת מאחורי תביעה לשלום בית מלחמת התשה- ככל שצד אחד חפץ יותר בגירושין, תביעה לשלום בית תרפה את ידיו.
בית הדין יכול אמנם לקרוא למי מהצדדים לחזור לשלום בית ולקיים את חובותיו בנישואין אולם אין ביכולתו של ביה"ד לכפות זאת. הדבר הוביל לכך שכיום, תביעות לשלום בית הפכו לאסטרטגיה בגירושין המהווה ניסיון להשיג יתרונות כלכליים. ובמה דברים אמורים?
כך לדוגמא במקרה בו לבעל אין עילת גירושין והאישה חפצה בשלום בית, יהא על הבעל לשלם את מזונותיה כל עוד ביה"ד לא נתן פס"ד לגירושין. באם האישה לא הוכרזה "מורדת" תהא האישה זכאית להתגרש תוך קבלת כתובה.
במקרים הפוכים בהם האישה תוכרז "מורדת", הבעל יהא פטור ממזונותיה ומתשלום כתובתה.
במסגרת תביעה לשלום בית ניתן להוציא הגבלות וביניהן עיקול צו עיכוב יציאה מהארץ. ביה"ד יעתר לבקשה במידה ועולה חשש כי בן הזוג יצא מהארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות ובכך יסכל את הדיון בתביעה. כאשר מדובר באישה, לרוב יעלה החשש כי תיוותר עגונה. במסגרת התביעה, ניתן גם להגיש בקשה למדור ספציפי.
פעמים רבות, בין אם מפאת חוסר נעימות לסרב לדיין במעמד הדיון ובין אם מתוך רצון כנה, מסכים הצד השני לפנות לייעוץ זוגי. לעיתים הטיפול סייע בשיקום חיי הזוגיות ולעיתים עזר לצדדים לבוא לכדי גירושין בהסכמה ובדרכי שלום.
כאשר קיימות סיבות המחייבות גירושין כגון ניאוף מצד האישה, כאשר הדיינים מבחינים שהיחסים אינם ניתנים לשיקום, או כאשר מדובר בתביעה לא כנה שמטרתה להתיש ולהשיג יתרון כלכלי- הדינים לא יעתרו לתביעה ולא יסייעו לאחד את הקרע.
