עם השנים גוברת המגמה בה הילד הפך מ"חפץ" ברשות הוריו, ליצור אוטונומי הזכאי להגנת ערכי היסוד החוקתיים, הן מפני המדינה והן מפני הוריו.
ילד הינו יצור אוטונומי בעל זכויות ואינטרסים עצמאיים מאלה של הוריו. אמנם, היקפן של זכויותיו עשוי להיות צר מזכויותיהם של מבוגרים, אולם אין בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת הנחת היסוד בדבר זכויות הילד.
מתוך השקפה זו התשובה לשאלה האם יש לילד זכות להביע את דעתו בסכסוך משפטי בין הוריו, הינה בהחלט חיובית. מדובר אפוא באחת מצרור "זכויות הילד" אשר מצאה ביטוי מפורש בחוק בית המשפט לענייני משפחה ובאמנה בדבר זכויות הילד. זאת ועוד, הדבר בא לידי ביטוי מיוחד במשפט העברי בו ההלכה הייתה קבועה במשך דורות רבים ולפיה שוקלים את מקום הימצאו של הילד בהתאם לרצונו.
מטבע הדברים, סוגיות המשמורת הינה מסוג התביעות אשר בהן לרוב נדרשת עמדתו של הילד. לא אחת פסק ביהמ"ש כי רצונו של ילד שהוא למעלה מבן 10 הוא שיקול רציני – ולעיתים מכריע – בסוגית המשמורת ובמיוחד כאשר שני ההורים בעלי "מסוגלות הורית" שווה. למרבה הפלא קיימת פסיקה ובה קביעה כי אף במקרים בהם רצונו של הילד נוגד את טובתו אין כופין אותו!
משקל עמדתו של הילד יינתן בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. אולם באם בית המשפט יסבור כי הילד הוסת ע"י מי מהוריו וכי רצונו של הילד הינו, ללא כל ספק, לרעתו, או כשיש לבית-המשפט יסוד להניח שדברי הילד אינם משקפים את רצונו האמיתי או שמפאת מצבו הנפשי או השכלי הילד אינו מסוגל להביע רצונו- כל אלו יגרעו ממשקל דעתו.
היות ועסקינן בילדים, הותקנו תקנות מיוחדת באשר לאופן שמיעת עמדתו של הילד וזאת לשם צמצום הפגיעה בנפשו הרכה וביחסיו העתידים עם הוריו.
ההחלטה כי יש לשמוע את דעתו של הילד לרוב תינתן בשלב קדם המשפט, כאשר לילד ניתנת הבחירה להשמיע את עמדתו ישירות בפני השופט הדן בתיק או בפני עובד יחידת הסיוע.
כלל, בית המשפט ישמע ילד שגילו לפחות 6 שנים, אולם רשאי הוא לשמוע ילד שטרם מלאו לו 6 שנים אם ראה לנכון לעשות כן.
מטבע הדברים הילד יביע את עמדתו שלא בנוכחות הוריו או עורכי הדין. כמו כן ילד יישמע ככל שניתן בנפרד מאחיו. שואלים אתם הכיצד חיסיון זה מתאפשר? ובכן, בית המשפט עורך תרשומת של עמדת הילד, אשר תהא חסויה בפני כל אדם לרבות עורכי הדין של הצדדים, למעט בית המשפט שלערעור. כמו כן בית המשפט לא יפרט בהחלטתו את עמדתו של הילד גם אם זו הייתה גורם מכריע בהחלטתו אלא אם הילד ויתר על זכות החיסיון ובית המשפט סבר כי יהא בגילוי עמדתו של הילד כדי לקדם את טובתו.
חשוב לדעת כי זכותו של הילד להביע את עמדתו נתונה לשיקול דעתו ואין אפשרות לכפות עליו להביע את עמדתו באשר לסכסוך אשר התגלע בין הוריו.
במשטר חוקי המבוסס על טובת הילד וזכויותיו, להבדיל ממשטר המבוסס על זכויות הורים, רצונו של הילד בדבר משמרתו עשוי בהחלט לבטל הסכמי משמורת אשר נעשו בין ההורים.
השכל הישר כמו גם המצב החוקי בארצנו מחייב שאם דן ביהמ"ש בדבר מקום הימצאו של הילד, לא נרצה לגרום צער לילד שלא לצורך ולפעול בניגוד לרצונו ולהרגשתו, כאשר זה מבחין ומסוגל להביע את עמדתו.
יש לציין כי בית המשפט הדן בתובענה הנוגעת לילד אמנם ייתן לילד הזדמנות להביע את עמדתו אולם לא בכל מחיר: אם קיים חשש כי תיגרם לילד פגיעה בעצם הבעת עמדתו בבית המשפט וכי פגיעה זו תעלה על הפגיעה אשר תיגרם לו באם תישלל זכותו להישמע, ראשי בית המשפט להחליט שלא לשמוע את עמדתו של הילד.
