האם לסבים זכות משפטית לקשר עם הנכדים במצב של סכסוך עם ההורים? האם להורים שקולים הזכות לתבוע הסדרי ראייה עם הנכדים?
החוק הישראלי מכיר בזכות הסבים להסדרי ראייה במקרים בהם בנם, הורה הקטין, נלקח לעולמו (ראה: ס' 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). מאחורי חקיקת החוק עומד הרצון להקל על ההורים השכולים ממכאובם ע"י האפשרות להתראות עם נכדיהם.
עם זאת, החוק אינו מכיר בזכות של הסבים להיפגש עם נכדיהם במקרים בהם קיים סכסוך משפטי עם ההורים, כזכות מהותית ועקרונית- הורים יכולים להחליט כי הסבים לא יפגשו בילדיהם וזוהי החלטה אוטונומית שלהם.
זכותם של הסבים לקשר עם נכדיהם במקרים בהם קיים סכסוך עם ההורים, נדונה לא אחת בוועדות שונות בכנסת. החוק אמנם טרם שונה, אך עם זאת הזכות הוסדרה בתקנות: ס' 258כא1 לתקנות סד"א, קובע כי סב רשאי להגיש לביהמ"ש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורי הנכד, הנוגעת לקביעת דרכי הקשר עם הנכד. היה ובמסגרת הבקשה לא יגיעו הצדדים להסכמות בעניין, יכול הסבא להגיש תביעה לביהמ"ש.
לנוכח העובדה כי הסדרי ראיה של הסבים במקרים בהם קיים סכסוך טרם הוסרה בחקיקה ראשית, נאלצים בתי המשפט למצוא פתרונות יצירתיים על מנת שלא לשלול את קיומו של הקשר. ביהמ"ש קבע כי במקרים של ניתוק קשר מוחלט ולא רק במקרים של מוות, תינתן זכות לסבים להסדרי ראייה עם הנכד, מן הטעם שהורה אשר נותק מעולמו של הילד, ככל שהדבר נוגע לטיפול בו, משול למת.
נקבע כי במקרים הבאים, להוציא מקרה מוות, תינתן לסבים זכות להסדרי ראייה עם הנכד: מקרים בהם ההורה אינו כשיר, מצב רפואי ששולל יכולת תפקוד של ההורה, מצב בו הורה נעדר תקופה ממושכת או הוכרז כנעדר ומקרים בהם נשללה זכותו של ההורה לשמש כאפוטרופוס לקטין.
ביהמ"ש קבע כי לא מדובר ברשימה סגורה, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, כאשר ראשית תילקח טובת הילד וזכותו לשמירת קשר עם משפחתו המורחבת. כמו כן יינתן משקל לאוטונומיה ההורית של ההורה שמגדל את הקטין בפועל.
בתי המשפט אף הרחיקו לכת ולעיתים הכירו בזכות הסבים לקשר עם נכדיהם, שלא מכח סעיף 28א לחוק הכשרות- כך לדוגמא בתמ"ש 37850/99 הוכרה זכותה של הסבתא לתבוע קיום הסדרי ראייה עם הנכדה (זכות עמידה) בהתבסס על חיקוקים שונים ובהם- סעיף 68(א) לחוק הכשרות וסעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.
