זכותה של ידועה בציבור למזונות משקמים
גם אם לא נישאת לבן זוגך יכול בהחלט להיות שמגיעים לך מזונות אזרחיים/משקמים מכח ס' 2 סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט- 1959).
מטרת המזונות האזרחיים, היא לאפשר שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה. המזונות ממלאים את התמיכה הכספית של בן-זוג אחד באחר, הם נועדו להבטחת רמת חייו של בן-הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרדה.
יש לציין כי אין מדובר במזונות זהים לאלה של אישה נשואה.
החובה לסיפוק מזונות משקמים בין בני זוג ידועים בציבור הינה חובה מכוח חובת תם הלב ו/או מכוח התחייבויות חוזיות מפורשות או מכללא. ככזו, היא חובה חוזית או מעין חוזית. החיוב מכוח החוזה או חובת תם הלב נתון תמיד לשיקול דעת שיפוטי ותלוי בנסיבות המקרה.
מכוח עיקרון תם הלב, הגינות ויושר, במקום שאחד מבני הזוג נזקק לתמיכתו של האחר – אם במזונות ואם באמצעים אחרים – הוא זכאי לקבל תמיכה זו. בני-זוג, גם אם לא נישאו זה לזו כדת משה וישראל, אינם עוברי אורח שתאונה הפגישה ביניהם אלא הם שניים שביקשו לחיות חיים משותפים. היושר, ההגינות ותחושת הצדק מחייבים תשלום מזונות לבת/ן הזוג.
חובת המזונות מוטלת על כל אחד מבני-הזוג כלפי בן-הזוג האחר. בהפעלתה חל עקרון השוויון, המשקף את תפיסות השוויון של החברה הישראלית. השוויון החל אינו שוויון פורמאלי אלא מהותי. הוא מתחשב בצרכים וביכולת של כל אחד מהצדדים.
עצם החיוב במזונות, היקפם ומשך התקופה בה הם ישולמו נתון מאוד לנסיבות המקרה: עשויות להיות נסיבות שבהן לא תהא כלל חובה לשלם מזונות; עשויות להיות נסיבות שבהן תהא חובה לשלם מזונות. שיעור המזונות, משך תקופת החיוב בהם, עילות השוללות את המזונות וכיוצא בהן שאלות ייקבעו כולם על-פי עקרון תום-הלב. הם עשויים להשתנות ממקרה למקרה; הם נגזרים מהערכת התנהגות הצדדים, ממצבם הכלכלי, מהתקשרותם עם בני-זוג חדשים.
פרמטרים ושיקולים נוספים לעניין מזונות משקמים הינם:
א. דפוס היחסים בפועל.
ב. אורך היחסים.
ג. האם נוצרה תלות כלכלית בין בני הזוג.
ד. קיומם של ילדים משותפים.
ה. הפסדים או רווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני זוג עקב הקשר.
ו. אופן חלוקת הרכוש המשותף ככל שחולק.
ז. גילה של התובעת ופוטנציאל השתכרות / השתכרות בפועל;
ח. האם התובעת סובלת מחרפת רעב?
יודגש כי גם מקום שיש עילת חיוב במזונות משקמים תיבדק יכולתו של בן הזוג השני לשלם מזונות אלו.