סוגי צוואות

 

צוואה בכתב יד

סעיף 19 לחוק הירושה קובע כי מהמצווה יכול לערוך צוואה בכתב ידו. על הצוואה לכלול מהו רצון המצווה לאחר פטירתו, את תאריך ערכית הצוואה ואת חתימת המצווה.

 

הואיל והצוואה נכתבה בכתב ידו של המצווה חזקה שהוא רצה לערוך אותה, כתב ידו של המצווה מעיד על אוטנטיות ומעשה שאדם עושה עם עצמו ועל כן דרישות החוק בכל הנוגע לצוואה בכתב יד הן קלות יחסית.  

 

צוואה בכתב יד היא הפשוטה ביותר והמאפשרת לכל אדם להותיר מסמך הוראות מחייב לאחר פטירתו. אולם כאן גם טמון חסרונה של צוואה בכתב יד: במצב של התנגדות לקיום צוואה לא יהיה אף גורם אשר יוכל להעיד על רצונו של המצווה ועל הנסיבות אשר יש בהן כדי לחזק את קיומה ותוקפה של הצוואה.

 

צוואה בעדים

צוואה בעדים היא הצוואה הנפוצה ביותר, שכן מרבית עורכי הדין אשר עורכים צוואות – עורכים אותה כצוואה בעדים. סעיף 20 לחוק הירושה מתיר עריכת צוואה בפני עדים ומציב מספר דרישות על מנת שאותה צוואה תוכר כ"כשרה".

 

צוואה בעדים אינה צריכה לכלול כל סממן של המצווה מלבד חתימתו.

 

כדי שהצוואה תהיה תקפה – יש צורך בשני עדים אשר יאשרו בחתימתם בגוף הצוואה שהם עדים לצוואה וכי המצווה הצהיר בפניהם כי זו צוואתו. הדרישה היא ששני העדים יהיו באותו מעמד ושומעים את הצהרת המצווה כי זו צוואתו.

 

תפקיד העדים הוא ראייתי ולא מהותי. הם לא צריכים לקרוא את תוכן הצוואה או לדעת מה יש בה. מספיק שהם עדים לכך שהמצווה מצהיר על כך שזוהי צוואתו ושאין כאן כפיה.

 

בנוסף, על הצוואה לכלול תאריך וחתימה של המצווה על כל אחד מעמודי הצוואה ולא רק על גבי העמוד האחרון.

 

בכל מקרה בו קיים חשש כי תוגש התנגדות לקיום צוואה – רצוי לתעד את עריכת הצוואה בווידיאו, דבר אשר יכול לחזק את הצוואה ולצמצם את אפשרויות ההתנגדות לה.

 

צוואה בפני רשות

צוואה בפני רשות, היא צוואה הנערכת בפני שופט, דיין, רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה, חבר בית-דין דתי או נוטריון.

 

על פי סעיף 22 לחוק הירושה על המצווה להגיש צוואתו לאותם גופים המוגדרים כ"רשות" או לומר בפניהם בעל פה את צוואתו. אותה "רשות" מעלה את הדברים על הכתב ומוספיה את חותמה.

 

מדובר בצוואות שאינן נפוצות.

 

יש לציין כי אמירה אחת של מצווה בפני אדם שהוא רשות לא מספיקה כדי להיחשב כצוואה כשרה. כלומר מצווה אשר מספר במקרה על צוואתו בפני חבר שהוא גם שופט במקצועו, זו איננה צורה תקפה לערכית צוואה וביהמ"ש העליון קבע כי רשות אינה יכולה לפעול באופן פרטי אלא רק בתפקידה כרשות אולם גם בדרישה זו יש "קווים אפורים".

 

צוואה בעל פה

צוואה בעל פה, כשמה כן היא – צוואה שאומר המצווה בעל פה לשני עדים, בין יחד ובין לחוד.

 

צוואה זו מקורה במשפט העברי: "צוואת שכיב מרע".

 

על פי סעיף 23 לחוק הירושה אדם אשר נוטה למות מוות או אדם שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות (כגון אדם העומד לעבור ניתוח מסוכן) – רשאי לומר לשני עדים, את רצונו בדבר מה שיעשה בעזבונו לאחר פטירתו.

 

כדי שהצוואה בעל פה תהא תקפה – על העדים להעלות את הדברים ששמעו על הכתב בדרך של "זכרון דברים" בציון היום והנסיבות לעשיית צוואה ולהפקיד את זכרון הדברים אצל רשם הירושות, סמוך ככל שניתן לקרות האירוע.

 

צוואה בעל פה תקפה ככל שהמצווה אינו יכול עוד לערוך צוואה אחרת בתוך 30 ימים ממועד עריכתה (לדוגמא במצב שבו המצווה הלך לעולמו בתוך שלושים יום).

 

חשוב לדעת

למרות הכללים המפורטים בחוק, המחוקק היה ער לכך כי ייתכנו מצבים בהם לא ימולאו כל הכללים לעריכת צוואה. הואיל והמטרה היא לכבד את רצון המת ולהפחית ככל הניתן מצבים בהם פגמים טכניים ימנעו זאת, החוק מאפשר לבית המשפט לקיים את הצוואה למרות פגמים אלו. העיקרון המנחה הוא, כי במידה וניתן לקבוע מהו רצון המצווה, ייעשה מאמץ להתגבר על פגמים צורניים בצוואה.

 

 

 

  • Facebook App Icon
  • Twitter App Icon
  • Google+ App Icon

הארבעה 28 תל אביב

מגדלי הארבעה - מגדל צפוני

טל: 0765384246

פקס: 0765100073

diklakram@gmail.com