חסכון בזמן – הליכים משפטיים מתנהלים מטבע הדברים בשעות העבודה הקונוונציונליות. מכאן שהופעה לדיונים כרוכה בהפסד ימי עבודה עבור הצדדים. הליך הגישור יכול להיעשות בשעות הערב לאחר תום יום העבודה או בימי ששי, והצדדים אינם מפסידים ימי עבודה. לכך שני יתרונות נלווים: חסכון בימי החופשה, וכן הימנעות מהצורך הסביר במקום העבודה את סיבת ההיעדרות. חסכון בזמן זהו יתרון מובהק של הליך הגישור.
גישור אינו מתאים ל"תיקי קצה" – לדוגמא במשפחות בהן נסיבות קשות כגון אם הסובלת מהפרעת אישיות ואב אשר חפץ לקבל לחזרתו המלאה את הילדים עקב אותה הפרעת אישיות, הליך גישורי יהא חסר וכמעט בלתי אפשרי. לאותו מגשר אין את הכלים לאבחן האם יש אמת מאחורי טענותיו של האב וסביר להניח כי האם מצידה לא מסוגלת להכיר בבעיותיה ואי לכך לוותר ולו באופן זמני על משמורתם של הילדים. במקרים כגון דא למגשר אין את הסמכות שיש לביהמ"ש לכפות על האם לקיים אבחון פסיכולוגי.
שליטה על המצב – כאשר מתנהלים הליכים משפטיים כל צד יכול להסלים את מערכת היחסים באופן חד צדדי. אין לאחד הצדדים שליטה על החלטותיו ומעשיו של הצד השני. בהליך הגישור אין בדרך כלל הסלמה במערכת היחסים. היה והמגשר ששכרתם הינו בעל ניסיון ואסרטיביות ההליך מתנהל בדרך כלל בצורה תרבותית ושקטה תוך הקשבה של האחד למשנהו. הליך משפטי עלול להתדרדר למעשים מכוערים (אם כי לא תמיד וגם לא בהכרח) והצדדים עלולים למצוא עצמם נגררים למעשים או להתנהגויות המנוגדות לטבעם.
ארגז הכלים העומד לרשות המגשר לעומת ארגז הכלים של ביהמ"ש מצומצם ולמעשה מסתכם בכלי עיקרי אחד שהוא עשיית דברים ב"הסכמה הדדית". לעומת זאת לביהמ"ש היכולת לכפות על מי מהצדדים לערוך בדיקת מסוגלות הורית, לביהמ"ש היכולת לערב עובדת סוציאליות שתהא עיניו ואוזניו בשטח, ביהמ"ש יכול להורות על קיום של הסדרי ראיה בפיקוח במרכז קשר וזאת מתוך חשש לבריאותם של הקטינים ועוד כלים רבים ומגוונים שיש בהם כדי לסייע לצדדים כאשר מי מהם מ"מתחפר" בעמדתו שלא בצדק.
פתרונות יצירתיים במקום פסיקה חד משמעית – ההליך מאפשר פתרונות החורגים מהחוק היבש. שופט בית משפט יפסוק על פי הדין וההלכה. בהליך הגישור עשויים לעלות פתרונות יצירתיים שלא ניתן להשיג בהליך משפטי רגיל המסתיים בפסק דין של ביהמ"ש.
מעורבת אנשי מקצוע בהליך הגירושין – במסגרת הליך משפטי המתנהל בביהמ"ש מעורבת סוללה של אנשי מקצוע שמטרתם לסייע לביהמ"ש לעשות משפט צדק, וביניהם פקידת סעד אשר מגיעה עד לפתח ביתם של הצדדים ומשמשת עיניו של ביהמ"ש בשטח, פסיכולוגים, רואי חשבון חוקרים, אקטואר, שמאי. בהליך גישורי מעורבותם של אותם אנשי מקצוע בהליך יכולה להיעשות אך ורק בהסכמת הצדדים ולעיתים קשה עד בלתי אפשרי להשיג הסכמה זו.
שמירה על מערכת יחסים תקינה גם לאחר הגירושין – הליך משפטי עשוי להביא לנתק בין הצדדים (אם כי לא בהכרח). הליך הגישור מסייע בשמירת הקשר בין הבעל לאשה גם לאחר הגירושין, ולהדברות גם בהמשך, הדברות שהינה חיונית במיוחד כאשר יש ילדים לבני הזוג.
קיים סיכוי טוב יותר לקיומה של מערכת יחסים סבירה ולרמת תקשורת כלשהי לאחר הליך של גישור.
הליך גישור עלול לגרום למי מהצדדים להפסיד במרוץ הסמכויות – עפ"י רוב בתחילתו של הליך הגישור יבקש המגשר לחתם על הצהרה לפיה הינכם מחויבים להליך הגישור ולא תפתחו בהליכים משפטיים כנגד הצד השני כל עוד ההליך מתקיים כסדרו. הצהרה זו אין בה כדי לחסום את דרכו של מי מבני הזוג להגיש תובענות לביהמ"ש/בית הדין הרבני ובכך לזכות במרוץ הסמכויות ולהחליט בפני איזה ערכאה להתדיין.
הקשבה ותקשורת – בשל היותם של סכסוכי הגירושין טעונים אמוציונאלית ורווי רגשות נקם, מאבדים הצדדים כל אפשרות לתקשורת ביניהם ואילו המגשר מהווה צינור תיווך בין הצדדים וכלי יעיל לתקשורת. הגישור מצמצם את העוינות בין הצדדים ומונע הסלמה של המצב, שממילא עדין ורגיש. הגישור מעמיד את הצדדים במצב בו הם חייבים להקשיב זה לזה. הקשבה אמיתית מאפשרת לאדם לפתוח את ליבו ולאפשר לצד השני לחוש את מצוקתו ולהבין את עמדותיו.
גישור מתאים לבני זוג בנסיבות מאוד ספציפיות – הליך גישורי הוא הליך של תקשורות, פשרה הדדית והקשבה. אילו הייתה לבני הזוג היכולת לעשות זאת הם מן הסתם לא היו מתגרשים אולם קיימם סוג של זוגות שבהחלט קיימת להם היכולת הזו: אלו הם זוגות שמסתדרים זה עם זו באופן סביר אולם האהבה שלהם האחד לשנייה מתה באופן הדדי. ניסיון העבר מלמד כי הליך גישורי מתאים במצב שבו שני בני הזוג חפצים להתגרש זה מזו ולא במצב בו אחד מהם אוהב, פגוע מהפרידה ומחפש נקמה….
שליטה על ההליך עצמו וגם על התוצאות – הליך הגישור הינו רצוני מתחילתו ועד סופו. המגשר באמצעות בני הזוג מציע פתרונות. אין חובה לקבלם. זאת בניגוד לפסק דין, שאין לצד זה או אחר יכולת בחירה האם לקבלו או לא. את הגישור ניתן להפסיק בכל עת ואין כל חובה לקבל את המלצותיו של המגשר. כאשר צד מחליט על סיום הגישור הוא רשאי ויכול לפנות לבית המשפט או להמשיך בהליכים משפטיים שכבר ננקטו.
