הגשת בקשה לצו הגנה/צו הרחקה כלאחר יד תוך שימוש לרעה בבית המשפט ובמשטרת ישראל והטחת הוצאות בגין הליך נפל 

​

קיימת תופעה נלוזה בה אחד מבני הזוג בעת פרידה מנצל את ההליך של צו ההגנה במשטרת ישראל ובבית המשפט לצורך אשר כלל אינו קשור למטרות החוק.

מדובר במקרים שבו בן הזוג/ההורה עושה שימוש לרעה בהליך של צו ההגנה ובודה מליבו האשמות שווא קשות כנגד ההורה האחר. הדבר נעשה בחלק נכבד של הבקשות לצווי הגנה לשם השגת יתרון משפטי כמו למשל כדי לנסות ולהוציא מבן הזוג האחר את המשמורת/האחריות ההורית על ילדי הצדדים ולא רק. 

היד קלה על ההדק בבקשות לצו הגנה שכן בן הזוג/ההורה שעותר בבקשה לצו הגנה אינו חייב להיות מיוצג עת הוא מגיש את הבקשה לצו הגנה והבקשה פטורה מאגרה. 

צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הוא אמצעי דרסטי המאפשר במקרים רבים מתן צו במעמד צו אחד, המשנה בבת אחת את אורח חיים של ההורה האחר, אפילו ללא ידיעתו. 

בפועל, בתי המשפט לענייני משפחה נותנים עדיפות לבקשות לצווי הגנה במסגרת תיקי משפחה והצד שמבקש את צו ההגנה עוד באותו היום נפגש עם שופט משפחה וזאת כדי למנוע כל חשש של פגיעה פיזית ושל אלימות כלפי בני המשפחה. לא רק המערכת המשפטית מופעלת במהירות כאשר מוגשות בקשות לצו הגנה, אלא גם המערכות הנלוות (משטרה ורווחה). 

אין גבול לטענות המומצאות שיכול בן הזוג או ההורה לשטוח הן במשטרת ישראל והן בבית המשפט והמציאות עולה על כל דמיון; הטרדת ההורה האחר, נקיטת איומים כלפיו בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי ההורה או בן הזוג האחר עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של ההורה האחר או כי הוא עלול לפגוע בגופו. 

במקרים רבים מועלות טענות של התעללות פיזית/מינית כלפי ההורה שמבקש את צו ההגנה או כלפי הילדים המשותפים. המדובר בטענות קשות וחמורות (עד מאוד!) אשר יש בהן ולו במישור הפלילי כדי להביא לענישת בן הזוג/ההורה האחר באופן החמור ביותר שלא לדבר על הניתוק מבית המגורים (במקרים רבים) ועל הניתוק מהילדים המשותפים, מקום בו יש להגן עליהם ולכאורה מפני "האב/האם המתעללים".

מדובר בטענות קשות וחמורות עד מאוד אשר התוצאה המיידית היא בדרך כלל הרחקת ההורה האחר מביתו/ילדיו. בית המשפט לאחר ששמע את ההורה המבקש את צו ההגנה, רשאי לתת צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או שההורה האחר הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.

בפועל בתי המשפט נעתרים לבקשות לצווי הגנה במעמד צד אחד בזהירות ובמשורה, כשלאחר מכן ובתוך 7 ימים נקבע דיון בבקשה לצו הגנה במעמד שני בני הזוג. (על פי החוק תקופת הצו לא תעלה בדרך כלל על 6 חודשים, ברם ניתן לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו).

אם יתברר לבית המשפט כי מבקש צו ההגנה ניסה לנצל את ההליך של צו ההגנה, בית המשפט לא יעבור על כך לסדר היום ובמקרים רבים ישנה הצדקה למתן פיצוי כספי על הפגיעה שנפגע ההורה האחר עקב הבקשה שהוגשה כנגדו ובית המשפט מוסמך להטיל הוצאות ופיצוי כספי אם יתברר שהבקשה לצו הגנה הינה קנטרנית ושקרית.

העללת עלילות שווא על מנת לגרום לניכור הורי או "סתם" נתק בקשר אינה רק עוולה נזיקית, כי אם עילה חוזית על פי חוק החוזים ובהתאם ניתן להטיל אחריות על העושה בהליך המשפטי ובמשקיו (שירותי הרווחה והמשטרה) שימוש לרעה ו/או למטרות זרות.

בתי המשפטי רואים בחומרה אפוא את השימוש בצווי הגנה למטרות פסולות והמגמה היא הטלת הוצאות גבוהות על ההורה שעתר בהליך נפל בטענות סרק ותלונות שווא.

להלן אביא מס' דוגמאות מהפסיקה על מתן פיצוי כספי להורה שהורחק על לא עוול בכפו: 

 

• ה"ט (י-ם) 49375-02-12 פלונית נ' פלוני - שם אם שהגישה בקשת צו הגנה בשם קטין כנגד אב וסב חויבה בתשלום 15,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים -20,000 ₪ הוצאות משפט – כב' השופט איתי כץ.

​

• ה"ט (י-ם) 33778-10-18 ב.ח. נ' מ.י - שם  הושת חיוב בסך 12,000₪ על מבקשת הבקשה – כב' השופט פליקס גורודצקי.

​

• ה"ט (נצ') 14084-12-15 ג.מ.י. נ' כ.ב.א. – שם חייב כב' השופט ארז שני, אם לפצות אב בסך 15000 ₪ בגין טענות סרק ותלונת שווא בדבר פגיעות פיסיות בקטינה.

​

• ה"ט (קר') 51331-05-12 מ.ע. נ' ש.ע. - שם חויבה אם שבדתה מלבה טענות של מעקב והטרדה של אב על רק ניסיון להעביר משמורת של קטינה בפיצוי בסך 4000 ₪ בלבד כיוון שהייתה מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי והליכי המשמורת עדיין מתנהלים – כב' השופט אריה נאמן.

​

לבדיקת זכאותך לפיצוי בעקבות הגשת בקשה לצו הגנה שהוגש שלא כדין תוך הטעיית בית המשפט וממניעים פסולים ולתיאום פגישת ייעוץ ניתן לפנות למשרדנו ונשמח לטפל בפנייתך.