חיסון קורונה כשאחד ההורים מתנגד
בראשית חודש יוני 2021, משרד הבריאות אישר מתן חיסונים נגד נגיף הקורונה לבני 15-12, ובכך נפתחה האפשרות לבני נוער לקבל את החיסון, אולם לא תמיד מתקבלת הסכמה מדעת לקבלת החיסון מצד הוריהם של הקטינים המתחסנים ובעניין זה קיימת לאחרונה הצפה של עתירות לבתי המשפט לענייני משפחה.
שולחנם של בתי המשפט עמוסים אף בשל עתירות של הורים לביצוע החיסונים לבני 12-15 ו/או בדיקות לזיהוי בדיקת קורונה לקטינים (בדיקת (PCR וסביר להניח כי עם הרחבת החיסונים לגילאים מתחת לגיל 12 בקרוב הפניות לבתי המשפט רק יגדלו ויאמירו.
כלל האצבע שמנחה את בתי המשפט הוא כי בבואו להכריע בסוגית חיסונים (לא רק חיסוני קורונה), נשקלת העובדה כי מדובר בביצוע חיסונים שגרתיים המומלצים על ידי משרד הבריאות וברירת המחדל היא חיסון הקטינים כך שעל ההורה שסבור כי החיסון עלול לגרום נזק לקטין לצרף חוות דעת רפואית שתתמוך בטענתו.
יש לחדד כי התערבותו של בתי המשפט באוטונומיה ההורית וביחסי הורים ילדים תהא כאשר הורה אינו מקיים כראוי את חובותיו או משתמש לרעה בסמכויות ההוריות באופן שמעמיד את ילדיו בסיכון או פוגע בו.
במקרה בו התנגד האב לביצוע בדיקת קורונה קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (כב' השופטת איריס – ארבל אסל מיום 8.8.2021 בתיק י"ס 41677-07-21) כי האינטרס הכללי של טובת הציבור בהקשר של נגיף הקורונה, איננו נשקל על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אלא על ידי משרד הבריאות וקבינט הקורונה והם אשר מוסמכים לקבל החלטות ומתן הנחיות לעניין זה ומשעה שההנחיות הקיימות תומכות בביצוע בדיקת קורונה במיוחד כשאין סכנה לקטינים כתוצאה מעצם ביצוע הבדיקות. בית המשפט התיר לאם לבצע את בדיקות הקורונה גם ללא הסכמת האב.
במקרה אחר שהובא לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תלה"מ 48743-11-20), סירבה האם לחסן את הילדים בני 15 ו- 12.5 משום שלטענתה אין סכנה אמיתית ומוחשית לקטינים עקב אי מתן חיסון הקורונה.
במקרה הנזכר לעיל קבעה כב' השופטת מיכל ברדנשטיין כי כאשר מדובר בחיסונים שגרתיים, אין צורך בקבלת חוות דעת רפואית ויש לפעול על פי הנחיית הרשויות ולערוך את החיסונים.
בפסק הדין חוזרת כב' השופטת כי בפסיקה נקבע כי המלצות משרד הבריאות באשר למתן חיסוני שגרה נבחנו ונקבעו על ידי גורמים מקצועיים ומדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית לכלל הילדים בישראל למעט במקרים בהם יש טעם שבגינו יומלץ שלא לבצע חיסון כלשהו לקטין.
באותו המקרה ולאחר שמונתה עובדת סוציאלית אד הוק לצורך בירור עמדתם של הילדים, והועבר דו"ח חסוי לשופטת, קבע בית המשפט כי מדובר בשני קטינים שאינם רכים בשנים, אלא בני 15 ו- 12.5, אשר עומדים על דעתם והם מסרו את עמדתם לאחר מחשבה ושקילת הדברים ולפיכך הורה בית המשפט כי יש להורות על מתן חיסון לילד שהביע את רצונו להתחסן ולהימנע מחיסון לקטין האחר- אחיו כל עוד הוא מתנגד לכך.
בית המשפט קבע כי משעה שעסקינן בקטינים בעלי יכולת לגבש עמדה ושעה שהאפוטרופסיים הטבעיים שלהם, הוריהם, חלוקים בסוגיית החיסון, נקבע כי יש לכבד את הבחירה של הקטינים כל אחד לפי דרכו.
במקרה אחר שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תלה"מ 8386-03-20 בפני כב' השופטת והנשיאה שלי אייזנברג) נדונה והוכרעה בקשת אם, להורות על מתן חיסון קורונה לילדי הצדדים – קטינים בני 15, ספורטאים – ללא צורך בהסכמת האב. לטענת האב באותו פסק הדין כי המידע הקיים לגבי חיסון הקורונה בקרב בני נוער עדיין חלקי וכי בהעדר מידע ונחיצות מיידית אין הכרח לחסן את הקטינים כעת.
האם צירפה לבקשתה אישור רופא ילדים הממליץ על מתן חיסון כאמור וטענה כי ייתכן והקטינים יבקשו לנסוע לחו"ל לצורך השתתפותם בתחרויות ספורט וככל ולא יחוסנו, לא יוכלו הקטינים לקבל את שתי מנות החיסון טרם הנסיעה. האם צרפה לבקשה את פנייתה לאב ואת התנגדותו לביצוע החיסון.
לאחר שבית המשפט מינה אפוטרופוס לדין לקטינים לבחינת רצונותיהם וקבלת עמדתם, עמדת הקטינים כפי שבאה לידי ביטוי בדיווח האפוט' לדין התבררה כחד משמעית - הקטינים מעוניינים בקבלת החיסון. הקטינים נימקו את רצונם נוכח צרכיהם ואורחות חייהם.
בית המשפט קבע כי יש ערך מוסף לכיבוד בית המשפט את רצון הקטינים.
במקרה נוסף בו האם מיאנה להשלים את תוצאות פסק הדין המורה על מתן חיסון נגד נגיף הקורונה לקטינה בת 16 שקבע בית המשפט לענייני משפחה בקריות ביום 21.06.2021 ב-תלה"מ 51924-09-20.
בית המשפט המחוזי ביושבו כערכאת ערעור קבע כי עת סבור הורה כי חיסון עליו המליץ משרד הבריאות עלול לגרום לנזק למי מילדיו, עליו לצרף חוות דעת רפואית אשר תתמוך בטענותיו. בהעדר חוות דעת רפואית מטעם המערערת- האם שקובעת כי אין לחסן את הקטינה, יש לדחות את טיעוניה.
בית המשפט המחוזי קבע כי המלצות משרד הבריאות בדבר מתן חיסונים עונות לדרישת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ומשמעות הדבר היא, כי הונחה בפני בית המשפט חוות-דעת כדין.
בהינתן המלצות העובדת הסוציאלית והאפוטרופוס לדין לקטינה התומכות במתן החיסון ולאור רצונה של הקטינה להתחסן נקבע כי רצונו של הקטין אינו "חזות הלא כלום" ויש לשקול את רצונו, כפי שאף קובע חוק הכשרות המשפטית.
במקרה זה חויבה האם- המערערת בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
ניתן לסכם אפוא כי ברירת המחדל של בתי המשפט לענייני משפחה היא לראות בהמלצות משרד הבריאות כחוות דעת רפואית התומכת במתן חיסונים לקטינים ובהעדר הסכמת הוריהם ימנה בית המשפט, אד הוק, אפוטרופוס לדין לקטינים ו/או יורה על קבלת המלצות של העובדת הסוציאלית ובמקרים מסוימים אף ייפגש עם הקטינים לשמיעת רצונם במובחן מרצונותיהם של הוריהם, כך שבהעדר תשתית ראייתית בדמות הצגת חוות דעת רפואית התומכת באי מתן החיסונים לילד/ה הספציפי/ת יטה בית המשפט להורות כפי רצונו של הקטין באותו המקרה תוך התחשבות בגילו.