האם ניתן להרחיק מהבית בעל שבוגד?

 

אין ספק כי גילוי שבן הזוג "רעה בשדות זרים" הוא דבר שמזעזע את המסגרת המשפחתית. ניתן בהחלט לומר כי בגידה ממושכת וגלויה נחשבת להתעללות נפשית.

 

תארו לכם סיטואציה בה בפועל הקשר הזוגי הסתיים, אולם פורמאלית בני הזוג לשעבר ממשיכים לגור יחד תחת קורת גג אחת. במצב בו חדלו בני הזוג מלקיים מערכת יחסים ואף מצויים בהליך משפטי, מטבע הדברים ירצה מי מהצדדים למצוא לעצמו פרטנר חדש. עם זאת יש לקחת בחשבון כי בני הזוג עודם חיים יחד ויכולה להתעורר קנאה בעקבות הקשר החדש והרי לא יתכן שבעל יראה את ביתו כבית מלון אשר ברצותו עוזב לחיק הפילגש וברצותו חוזר לתא המשפחתי.

 

הלכה פסוקה היא כי התעללות נפשית הינה עילה למתן צו מניעה והרחקה מבית. נשאלת השאלה האם אישה יכולה להרחיק בעל בוגד מבית המגורים בטענה כי מדובר בהתעללות נפשית?

 

המטרה בהרחקת הכניסה של אחד מבני הזוג לבית המגורים הינה למנוע ביצוע מעשי אלימות הן אלימות פיזית והן אלימות "רוחנית".

 

בגידת הבעל באשתו איננה בגידה בה בלבד אלא בגידה בתא המשפחתי כולו קרי גם בילדים. הימצאותו של בעל בוגד בבית המגורים מזכירה עוון קבוע לבני משפחתו ולבטח גורמת לצער עמוק לילדים בראותם את האבא מעז פנים ומתהלך בבית בשעה שהוא מזלזל באימם. נראה כי אין צער גדול מזה והדבר עלול לפגוע בשלוותם ובבריאות הנפש של בני הבית ולפגיעה בזכותם למדור שקט ושלו.

 

חרף האמור, מוסריות הבעל כבן זוג וכאב אינה עומדת למבחן בבית המשפט. אין בית המשפט ממונה על המוסר ואין באפשרותו להעניש בעל על שבגד באשתו, ע"י הרחקתו מביתו שלו כדבר של מה בכך.

הרחקתו של בעל מביתו שלו, הינו צעד מרחיק לכת אשר יושם רק במקרים העולים לכדי התעמרות חמורה עד כדי שתצדיק הרחקה.

בית המשפט קבע מקרים מצומצמים בלבד בהם ניתן להוציא צו מניעה ובגידה איננה אחת מהם! קביעה זו באה למנוע מצב בו מי מבני הזוג יפנה לבית המשפט חדשות לבקרים בבקשה להרחיק מהבית את בן הזוג שמנגד מהבית בטענה כי נוכחותם גורמת לחוסר מרגוע ושלווה.

חוסר היכולת להרחיק בעל בוגד מן הבית באופן מוחלט הינה דבר שלא יעלה על הדעת אולם יש לזכור כי ככל שהדבר מאפשר יש לשמור על הפרדה בין חוק ומוסר.

כאשר לכל אחד מאיתנו יש חוש צדק וניסיון חיים שונה, לא בכדי השאלה האם הרחקה של גבר בוגד מבית המגורים אינה מאפשרת תשובה קלה או אחידה. מחד לניאוף צריכות להיות השלכות מבחינת עשיית הצדק המוסרי ומאידך ניתן לומר שבגידה עשויה להיות סיבה משפטית לגירושין, אך אין כל הכרח שתהא לה השפעה גם בתחומים האחרים כגון הזכות לחיות בבית המגורים, זכויות רכושיות וכיוצ"ב.

 

בענייני בגידות שאלת מקומו של המוסר בעולם המשפט תופסת מקום מרכזי ומכריע. באיזה מידה רשאי בית המשפט לאכוף על החברה נורמות מוסריות- דתיות בעזרת שימוש בכוח החוק ולהשליך השקפות מוסריות בעזרת כוח החוק?

הדיון בשאלה זו אינו חדש ולמעשה לא היה מנוס ממנו מרגע שצמחה חברה דמוקרטית- חילונית. מאז שנעלם ה"כוח העליון" כמקור הסמכות והשלטון עלתה השאלה מנין נובעת חובתו של הפרט להיכנע לרצון אחרים כמותו.

 

יש הסוברים כי חוקים נגד ניאוף נועדו לתועלת חברתית- על מנת למנוע נזק חברתי הנובע מערעור חיי הנישואין ומהסבל הנגרם לצדדים, ולפיכך יש לכפות נורמה זו ולעגנה בחוק.

הדבר המאפיין את תקופתנו יותר מכל הוא תהליך ההשתחררות ממכנה משותף של כללים מוסריים מחייבים, כפי שהיו מוכרים לנו בתקופות קודמות. בימנו קטן ביטחוננו במידת חיובם של כללי התנהגות מקובלים שאבותינו ראו בהם יסוד מוסרי. איסורים שנראו בעבר כנכסי צאן ברזל בכל חברה ותרבות כמו איסור הניאוף, שנויים היום במחלוקת עזה.

לאמיתו של דבר אין לצפות  לכך שמושגי האסור והמותר בחברה בת זמננו לרבות חוקיה ומשפטיה, יהיו ניתנים להסבר במונחים רציונאליים גרידא ולא יהיו בהם אותות למסורת העבר. התפישות הדתיות השונות נותנות סימנים בשיטות אף משפט חילוניות מובהקות. יתרה מכך, התחום הפתוח להתערבות המחוקק הוא עצמו- נקבע עפ"י מסורות תרבותיות ודתיות שבלעדיהן קשה להסביר את שיטות המשפט הקיימות.

יש הנוטים לכנות את החברה המערבית בת ימינו חברה "מתירנית". האיסורים הישנים היום עומדים באור חדש- כבר אין זה ברור כלל כי צורות התנהגות ובגידה בפרט, אשר נחשבו בעבר לסוטות אכן גורמות נזק ברמה שיש לאסור אותן ולקבוע "עונשים" בצידן.


אם נכלול בגדר אלימות "רוחנית" גם מקרים בהם התנהגותו של הבעל מתמצה בכך שנוהג הוא לרעות בשדות זרים, נרחיב את היקף תחולתו של צו ההרחקה באופן שלא יעלה על הדעת.

  • Facebook App Icon
  • Twitter App Icon
  • Google+ App Icon

הארבעה 28 תל אביב

מגדלי הארבעה - מגדל צפוני

טל: 0765384246

פקס: 0765100073

diklakram@gmail.com