בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך היא הליך שהחוק מחייב לקיים לפני שמגישים תביעה לגירושין. בקשה ליישוב סכסוך מאפשרת לכם לנסות לפתור את חילוקי הדעות ביניכם לפני הפניה אל בתי המשפט. מצד שני, בקשה ליישוב סכסוך עשויה להיות צעד מכוון של מגיש הבקשה כדי לקבל נקודת פתיחה טובה יותר בהליך הגירושין.
אם בן/בת הזוג שלכם הגישו בקשה ליישוב סכסוך – רוב הסיכויים שהצעד נעשה לאחר ייעוץ עם עורך דין גירושין. הליך ליישוב סכסוך הוא תיק משפטי לכל דבר ועניין ולכן לא מומלץ להישאר "חשופים" וללא ייצוג בתיק. להחלטות ביניים שמתקבלות במסגרת הליכים ליישוב סכסוך, יש השפעה על ההליך כולו!
מהי בקשה ליישוב סכסוך
בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, מחוייבים בני זוג נשואים המתגוררים שניהם בישראל לקיים ביניהם הליך הידברות/מו"מ בטרם תינתן להם האפשרות להגיש תובענות אחד מול השני. ולכן בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך חייבים להגיש לבית הדין הרבני או לבית משפט, בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת תביעה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני.
יוער כי ההליך ליישוב סכסוך מחייב אך ורק אם שני הצדדים מתגוררים בישראל! אחרת ניתן להגיש תביעות ללא צורך להידרש להליך ליישוב סכסוך.
לאחר הגשת הבקשה חלה תקופה בת 60 ימים של "עיכוב הליכים" במהלכה בני הזוג מנועים מלהגיש תביעות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני. ניתן לפנות לערכאה השיפוטית בבקשה לקצר את תקופת עיכוב ההליכים כך שתינתן לכם האפשרות להגיש תביעה קודם תום תקופת עיכוב ההליכים בת ה- 60 ימים הקיימת בחוק.
במהלך תקופת עיכוב ההליכים ניתן לפנות לביהמ"ש או לבית הדין הרבני, בבקשות דחופות בלבד כגון צו לשמירת מצב קיים או פסיקת מזונות זמניים וכדומה.
איך מתנהל הליך יישוב סכסוך בין בני זוג
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מוזמנים בני הזוג לפגישת גישור בנוכחות עובדת סוציאלית. הפגישה נערכת ללא תשלום ביחידת הסיוע ובמסגרתה מוצעות לבני הזוג דרכים ליישוב סכסוך בהסכמה ובדרכי שלום. ההליך ביחידת הסיוע הינו הליך גישורי חסוי שמטרתו לבחון את האפשרות להגיע להסדר מבלי להידרש להגשת תביעות.
הפגישה הראשונה מתקיימת ללא עורכי דין.
לפגישות הבאות רשאים בני הזוג, להגיע עם עורכי דין מטעמם.
במקרה שאתם רואים כי קיים סיכוי גבוה לנסות וליישב את המחלוקות במסגרת הליך גישורי או במו"מ, הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים וזאת על פי בקשה המוגשת ע"י שני הצדדים יחד.
מה קורה אם לא הצלחתם להגיע להסכמות
במקרה שהתהליך ביחידת הסיוע לא צלח, ייסגר התיק והצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה שיפוטית על פי שיקול דעתו – היינו לבית הדין הרבני או לביהמ"ש או לשניהם יחד.
"היתרון" שניתן לבן הזוג אשר הגיש את הבקשה הוא הזכות לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני כאשר לרשותו עומדת תקופה בת 15 במהלכה בן הזוג השני אינו יכול לעתור בתביעות מטעמו.
בישראל, יש שתי ערכאות אשר מחזיקות בסמכות לדון בענייני משמורת מזונות ורכוש, כאשר לכל אחת מהערכאות, התנהלות שונה והשקפה שונה ומכאן גם נולד המושג "מרוץ סמכויות".
יש מקרים בהם לערכאה אשר תידון בתיק (אזי בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה) – חשיבות עצומה שיכולה להכריע את התיק כולו!
מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון, הפסיק את מרוץ הסמכויות והוא זה שיקבע מי הערכאה שתקבל את הסמכות לדון בענייניו ומכאן כי לבקשה ליישוב סכסוך חשיבות מכרעת.
בתום 15 "ימי הבלעדיות", יוכל גם בן הזוג שמנגד להגיש כתבי תביעה מטעמו.
האם חייבים לשתף פעולה עם ההליך הגישורי?
דעו כי אם הגישו נגדכם בקשה ליישוב סכסוך – אתם חייבים לשתף פעולה ולהגיע לפגישה שנקבעה ביחידת הסיוע. אי התייצבות, יכולה לגרור סנקציות כלפי הצד שלא התייצב לפגישה ו לפיכך אנו ממליצים להגיע לפגישה שנקבעה לכם אחר קבלת ייעוץ פרטני והכוונה איך לנהוג בפגישה, מה הזכויות לעומת החובות שלכם, ממה יש להימנע וממה להיזהר.
שכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה, כבר בשלב המקדמי של יישוב הסכסוך, מעלה את הסיכויים להביא למטרה המיוחלת – הגעה להסכם כולל מחוץ לערכאות משפטיות באמצעות מו"מ, מבלי להידרש לתביעות והליכים.
