
אלימות במשפחה
אלימות במשפחה הינה תופעה טרגית וקשה אשר הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות והפכה ל"מכת מדינה".
חשוב לדעת, כי במקרים בהם מופעלת אלימות במשפחה, ראשית, יש לדווח על כך באופן מידי למשטרת ישראל וכן לפנות לעורך דין המתמחה באלימות במשפחה המכיר את הסעדים הקיימים בחוק על מנת להגן עליך.
אלימות במשפחה אינה מתבטאת רק באלימות פיזית אלא גם באלימות כלכלית (למשל, שליטה מלאה בכלכלת הבית, בחשבונות הבנק ובכרטיסי האשראי), אלימות מילולית, אלימות מינית וכן אלימות נפשית.
אנו נעניק לך תמיכה מלאה ונגן על זכויותיך על מנת לשים קץ לאלימות שאותה את/ה חווה.
בבואם של בתי המשפט לענייני משפחה להכריע בסוגיית האלימות במשפחה מאזן השיקולים יהא בין זכויות הצד הנפגע תוך שימת דגש על הפן הראייתי בתיק ובין זכויות הצד השני תוך שימת דגש על חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו". על כן, מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, ויידע איך להציג את האמת שלך בפני ביהמ"ש באופן כזה שיגרום לשופט להיעתר לבקשתך.
אם את/ה חווה אלימות מסוג כלשהו, דע/י כי קיימים סעדים רבים העומדים לרשותך על פי החוק. לאף אדם לא מגיע לחיות במורא בתוך כתלי ביתו.
מי נחשב כבן משפחה לצורך הגשת בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה") מגדיר מי ייחשב כבן משפחה ולו יעמוד הסעד בבית המשפט לענייני משפחה כנגד אלימותו של הצד הפוגע. כאמור בן משפחה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה הינו:
● בן זוג- לרבות ידוע בציבור.
● בן משפחה- לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר והוא אחד מאלה-
(1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.
(2) מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור.
הסעדים העומדים לרשותו של הצד הנפגע בבית המשפט לענייני משפחה, הינם בעיקר:
צו הגנה / צו הרחקה – החוק למניעת אלימות במשפחה, מאפשר להוציא צו הגנה. צו ההגנה למעשה מאפשר לצד אשר חווה אלימות מסוג כלשהו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש להרחיק את הצד הפוגע מבית המגורים המשותף וכן מכל סביבת הצד הנפגע וכן לקבל סעד המורה כי על הצד הפוגע אסור להטריד את הצד הנפגע ואף לאסור עליו לשאת בנשק.
תוקפו של הצו יהא עד 3 חודשים וניתן להאריכו עד חצי שנה (ובמקרים מיוחדים עד שנה).
אם קיבלת צו הגנה דרך משטרת ישראל, ניתן לפנות במקביל, לביהמ"ש לענייני משפחה בבקשה להאריך את הצו שניתן ע"י המשטרה.
צו למניעת הטרדה מאיימת- לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת") אם בן משפחה (כפי שהגדרנו לעיל) מטריד, מאיים או פוגע בגופם של בני משפחתו, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה צו למניעת הטרדה מאיימת. הצו יהיה בתוקף עד 6 חודשים אך ניתן להאריכו לשנה ובנסיבות מיוחדות אף לשנתיים. את הצו האמור ניתן לקבל במעמד צד אחד.
הטרדה מאיימת מוגדרת בחוק כנקיטת איום כלפיי הצד השני בנסיבות אשר נותנות בסיס סביר להניח כי האדם המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של בן המשפחה או שהוא עלול לפגוע בגופו.
הטרדה מאיימת כוללת בין היתר את המעשים הבאים:
● בילוש, מארב או התחקות אחרי תנועות/מעשים של בן המשפחה או פגיעה בפרטיות בדרך אחרת.
● איומים של בן המשפחה כי יפגע בבן המשפחה הנפגע או בעצמו.
● יצירת קשר עם בן המשפחה הנפגע בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
● פגיעה ברכוש, בשם הטוב או בחופש התנועה של בן המשפחה.
בניגוד לצו ההגנה, הצו האמור מגדיר מעשים נוספים שנחשבים כהטרדה אשר אינם מצויים אך ורק במסגרת התא המשפחתי.
לבית המשפט לענייני משפחה סעדים שונים כגון: איסור יצירת קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר עם בן המשפחה, איסור להימצא במרחק מסוים מבן המשפחה, איסור להטריד את בן המשפחה וכן איסור לשאת או להחזיק נשק.
ראוי לציין, כי מן הצד השני, קיימים מקרים רבים בהם צד לסכסוך המשפחתי מגיש תלונת שווא על מנת להפעיל מעין אמצעי לחץ על הצד השני או לזכות ביתרון כלשהו בתיק. המדובר בתופעה קשה ומכוערת אשר יכולה לפגוע בצד השני פגיעה קשה. הליך פלילי זה פוגע במעמדו בשמו הטוב של הצד אשר כנגדו הוגשה תלונת שווא, במעמדו המשפטי ואף בעתידו.
על כן, חשוב לפנות לעורך דין אשר יפעל במהירות ונחישות לצורך הפרכת ההאשמות וכן, ישמור זכויותיו של הצד אשר כנגדו הוגשה תלונת השווא בהליך הגירושין.
למשרדנו ניסיון רב שנים בהגנה על בעלי דין שהוגשה נגדם בקשת סרק לצווי הגנה והרחקה. לרבות הגשת תביעות לתשלום פיצויים בגין הגשת תלונות שווא במשטרה.